במהלך המלחמה בימי "בין המצרים" בקיץ תש"א (1941) החלו הגרמנים לאסוף יהודים ולגרשם למקומות שונים, בדרך כלל מקומות משם לא היתה חזרה. היהודים ישבו בטרנווה שנים רבות ופתאום החלו לדרוש מהם תעודות אזרחות הונגריות כתנאי להמשך שהייתם במקום. לרובם לא היו תעודות אזרחות וזו היתה סיבה לגרוש למחנות המוות. באותה תקופה - בקיץ 1941 גורשו כמחצית מיהודי טרנווה (כ- 80 משפחות).
כך נלקח תחילה האח הגדול יצחק אלימלך בשנת 1941. הוא הועבר לאזור קמיניץ-פודולסק והומת שם בירי.
באחד הימים סבתא של סבא שלי ובתה הקטנה – גולדי הלכו לבקר את הבת הנשואה פרידה שגרה באותה עיירה עם בעלה ובתם הקטנה.תוך כדי הביקור הגיעו חיילים ושוטרים לבדיקת תעודות ואסוף יהודים שאין להם תעודות מסודרות. כשדפקו בדלת - הסבתא והבת גולדי הספיקו להסתתר בעלית הגג והבת הנשואה, פרידה, בעלה אשר ובתם הקטנה רחל (בת ה-5) נלקחו, גורשו ושוב לא חזרו לעולם. הסבתא ובתה גולדה ניצלו בנתיים.
כמו האח הגדול – יצחק אלימלך, גם האחות פרידה, בעלה אשר ובתם הובלו לאזור קמיניץ-פודולסק, (מקום סמוך לטרנווה) שם הומתו בירי.
החיפושים והבדיקות נמשכו והילדים הגדולים השתדלו לברוח ולא להיות בבית בעת הבדיקות. באחד החיפושים של השוטרים בבית הם הודיעו שבפעם הבאה כשיבואו יקחו את מי שימצאו. ההורים נבהלו והחליטו להבריח את בתם רבקה להונגריה – לבודפשט. החיפוש היה ביום חמישי. ביום ראשון שלאחריו - תוך יומיים - סבתא נסעה לבדה למדינה אחרת - להונגריה, לעיר הבירה בהונגריה – בודפשט. כמעט בלי כסף, ללא מטרה ברורה. העיקר היה להגיע לבודפשט שם היהודים עדיין חיו "חיים סבירים".
סבתא היתה בת 20 בערך כשברחה. היא מספרת שפעם ראשונה בחיים עשו לה יום הולדת בבודפשט - יום הולדת 20 אצל חברים. אצלם בבית כמו אצל שאר היהודים באותו זמן לא התעסקו או חגגו ימי הולדת לבד מבר ובת מצוה שגם זה היה מצומצם מאד.
חשוב לדעת כי בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני. אמנם זכויותיהם נשללו, אך חייהם לא היו בסכנה, ולכן היו רבים שניסו לברוח להונגריה ובמיוחד לבודפשט שהיתה עיר גדולה, בתקווה להינצל שם.
מנגד, בבודפשט, השלטונות המקומיים שידעו שהעיר משמשת מקום מקלט ליהודים רבים ממקומות ומדינות אחרות, החמירו את הבדיקות ואת החיפושים והשתדלו לתפוס את ה"זרים" ולמסרם לגרמנים שהעבירו אותם בדרך כלל ל"תחנה סופית" אושויץ.
הונגריה נכבשה ע"י הנאצים בשנת 1944 וזו היתה תחילתה של התקופה הנוראה ביותר בתולדות יהדות הונגריה. מיד לאחר הכיבוש הגרמני סומנו היהודים בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, וננקטו צעדים להפרדתם מן האוכלוסייה הכללית לשם השמדתם. עד לאמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון מיהודי הונגריה בגטאות. ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון. פעולות אלו נוהלו על ידי אדולף אייכמן. ב-15 במאי החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושויץ. התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם. בתוך שבועות ספורים בלבד גורשו לאושויץ כ־450,000 יהודים. עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מלבד בבודפשט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה