סבתא רבקה בבודפשט

סבתא קיבלה כתובת של בחורה בת טרנווה שהתחתנה וגרה בבודפשט ואליה היא הגיעה. אותה בחורה כמובן שאירחה אותה בימים הראשונים ועזרה לה לחפש עבודה. לסבתא שבאה מבית שעסקו בו בתפירת בגדים היה ידע מסוים בתפירה, היה להם בבית בטרנווה מכונת תפירה וגם זה עזר לה ואכן היא מצאה עבודה ובהמשך מקום לינה. סבתא רבקה עבדה תחילה בחנות למכירת לבנים, אח"כ בחנות לכובעים. באותה תקופה היהודים בבודפשט סבלו מרדיפות והצקות ואולם ניתן היה להתקיים. המשטרה ערכה חיפושים ובדיקות לעיתים קרובות ומי שנתפס ללא תעודות ראויות גורש בדרך כלל למחנות המוות בפולין. סבתא שלא היתה באמת תושבת בודפשט היתה בסכנת גרוש תמידית.
סבתא מספרת שהצליחה פעם אחת לחזור לעיר הולדתה לטרנווה לביקור קצר, שם פגשה את ההורים וחלק מבני המשפחה שהיו עדיין בבית ובעיקר בחיים.
באחד הימים היא השאירה את התעודות בבית בכדי שבעלת הבית אצלה גרה תלך עם התעודות ותקבל אוכל עבורה. הזמן היה זמן מלחמה ואי אפשר היה להשיג אוכל ללא תעודות ולכן בעלת הבית היתה צריכה את התעודות. דווקא באותו יום היה חיפוש באחד האוטובוסים שבו סבתא היתה ומשנתפסה ללא תעודות, הורדה והועברה לתחנת המשטרה לפני משלוח למקום שלא חוזרים ממנו, לאחד ממחנות המוות.
בתחנת המשטרה לא היתה כמובן כל אפשרות לסיפורים או תירוצים והסוף המר נראה קרוב. והנה, אחרי מספר שעות של המתנה בחדר עם עוד עשרות מועמדים לגירוש ניכנס שוטר וקרא בשמה. היא במובן מאד נבהלה והלכה איתו ואולם התברר שהכל לטובה. באותו יום, לאחר סיום העבודה, בשעות הערב, סבתא היתה אמורה להשתתף בקורס עזרה ראשונה בשכונת מגוריה, כשהחל הקורס וראו שהיא איננה שאל אחד המשתתפים איך היא נראית וכשתיארו אותה סיפר אחד הבחורים שהוא היה באוטובוס וראה שהורידו אותה כי לא היו לה תעודות. מכיוון שכל המשתתפים בקורס הכירו אותה וידעו שיש לה תעודות אחד הבחורים הלך לבעלת הבית שלה, מצא אצלה את התעודות, רץ עם התעודות למשטרה וכך הציל אותה.
לאחר אותו ארוע מפחיד ומכיון שגברו החיפושים אחר יהודים זרים כמו סבתא שלא היתה באמת מבני הונגריה, אחד החברים שיכנע את סבתא להתחזות לנוצריה. לשם כך היה עליה לעבור לחלק אחר של העיר בכדי לצמצם את הסיכוי להיפגש עם אנשים שמכירים אותה מחייה עד אותה תקופה ולהתחיל חיים חדשים כנוצריה. היה זה לאחר כשנתיים בבודפשט כיהודיה. אותו בחור השיג לסבתא בשלב ראשון תעודת זהות מזויפת ואמור היה להביא לסבתא ימים ספורים אח"כ תלושים באמצעותם ניתן היה לקבל אוכל. אותו בחור לא הופיע שוב, הוא נעלם וכנראה נתפס. סבתא נשארה ללא אישורים למזון, מצב שהקשה עליה מאד כי לא היתה יכולה לקבל אוכל והעובדה שאין לה תעודות לחלוקת מזון החשידה אותה. בכל זאת סבתא החליטה להעלם.
שמה החדש היה – רוזיליה בולוק. (דומה מעט לרוזי – רבקה ברקוביץ – ראשי תיבות זהים) תאריך הלידה, יום וחודש נשארו ואולם על פי התעודות החדשות היא הפכה להיות צעירה בשנתיים.
הגברת הצעירה – רוזיליה בולוק – יצאה לדרך. היא נעלמה יום אחד מהשכונה בה גרה ומהמפעל בו עבדה. עברה לקצה אחר של העיר והחלה הכל מחדש. לבושה כנוצריה. ענודה בצלב על שרשרת מציגה עצמה כפליטה מרומניה בת כ- 19 שביתה הופצץ ושנאלצה לברוח מאימת הקרבות וגורל הוריה ומשפחתה לא ידוע.